נתחיל מהCBT שזה Cognitive Behavioral Therapyy או בעברית "טיפול קוגניטיבי התנהגותי". המודל המרכזי של CBT הוא שהרגשות שלנו לא נוצרים בגלל הסיטואציות עצמן, אלא מהפרשנות האוטומטית שלנו לסיטואציה. זו הסיבה ששני אנשים שנמצאים באותו מצב ירגישו אחרת אחד מהשני. דוגמה: אפרים ומנשה מ ספרים בדיחה, אבל אף אחד לא צוחק.. אפרים מיד חש מבוכה שהופכת למועקה קלה. המילים שעולות בתוך ראשו הן "שוב עשיתי את הטעות הזו וניסיתי לספר בדיחה. אני ממש גרוע בזה. כולם רואים שאני חסר טקט ובטח גם חושבים שאני טיפש". מנשה לעומת זאת, חש שבריר של פליאה על השקט שהשתרר ומתפרץ בצחוק אמיתי בעצמו מכל המצב. בכל סיטואציה, המוח שלנו קולט נתונים ונותן פרשנות כל כך מהירה, שאנחנו לא יכולים לעצור אותה. התגובה היא אוטומטית. אם מישהו יזרוק אלי כדור לפנים, היד תישלח לחסום את הכדור אפילו עוד לפני שהבנתי מה קורה. כשמישהו צועק עלי, הגוף נכנס למתח. זה קורה באופן מהיר ולא מודע. אני יכול להיות ער לפרשנות האוטומטית דרך הביטוי של תחושות הגוף ודרך המחשבות המהירות שחולפות בראש. הפרשנות האוטומטית, היא שיוצרת את הרגש. אם הפרשנות האוטומטית תהיה שונה, ישתנה גם הרגש. האם אפשר לשנות את הפרשנות האוטומטית? מחקרים בעשרות השנים האחרונות מראים שהדבר אפשרי. בכך עוסק הטיפול הקוגניטיבי. אותה סיטואציה שגורמת לנו להרגיש חרדה או דיכאון, עשויה בעקבות הטיפול להפוך לאירוע חסר משמעות או אפילו משעשע. איפה נכנס החלק ההתנהגותי? הגוף שלנו לא תמיד לומד רק מדיבורים והיגיון. הגוף לומד מעשייה. כדי להתגבר למשל על חרדה מג'וקים, לא מספיק להבין שהם לא יהרגו אותי. כל מי שיש לו חרדה מג'קים מבין את זה, ועדיין סובל מחרדה. הטיפול ההתנהגותי כאן, הוא לעמוד מול הסכנה, נתחיל למשל תמונה של ג'וק. לחוש את החרדה עולה. להבין את הדינמיקה שלה, ולחוש אותה יורדת תוך 10 דקות. לאחר שהגוף חווה את זה כמה פעמים לאט לאט החרדה תהיה פחות ופחות עד שתיעלם. תמונה של ג'וק כבר לא תעשה לנו כלום. ואז נעבור לשלב הבא: סרט על ג'וקים ביוטיוב.. למה כל אחד מגיב אחרת באותה סיטואציה? הסיבה שלכל אחד יש מחשבות אוטומטיות שונות היא אמונות הבסיס שלנו. אלו האמונות שלנו על עצמינו, על העולם ועל העתיד. אמונות הבסיס נוצרו עקב אירועי עבר והרבה פעמים אנחנו לא מודעים אליהן אלא רק לפרשנות שהן מייצרות. אחת מאמונות הבסיס הנפוצות היא "אני לא שווה" או "אני חסר ערך". בכל סיטואציה, יש לנו רדאר שקולט סימנים ומיד מוסיף פרשנות. אם אני מאמין בתוך תוכי שאני חסר ערך, אז הפרשנות האוטומטית תהיה כזו שמפחיתה את הערך העצמי שלי. יופיעו מחשבות כמו: "אני לא בסדר", "אני לא מספיק טוב", "הם לא מעריכים אותי", "אני תמיד נכשל" וכו'. הרבה מחשבות כאלה לאורך זמן עשויות ליצור ממש דיכאון או חרדה. למרבה הפלא, גם את אמונות הבסיס ניתן לשנות. גם אם אמונת הבסיס נוצרה בעקבות אירוע מכונן בילדות, וגם אם אמונת הבסיס הזו כיוונה את המחשבות שלך במשך עשרות שנים, ניתן לשנות אותה תוך מספר שבועות. בני אדם נולדו להיות מאושרים. כדי להיות מאושרים אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר מיוחד. ילדים הם מאושרים עד שקורה משהו שמשנה את הפרשנות האוטומטית שלהם. אפשר להיות מאושרים פשוט מלשבת ולהסתכל על הנוף. אנחנו כן צריכים לעשות משהו כדי להיות לא מאושרים. כל מה שצריך כדי להיות לא מאושרים זה להפעיל פרשנות אוטומטית שלילית למציאות. כמו שכתבתי קודם, את הפרשנות האוטומטית השלילית, אפשר לשנות. זה בגדול מה שעושים בCBT.
מה זה LI-CBT ? ה LI זה low intensity CBT. או בעברית: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בעצימות נמוכה. מי שיגיע כיום לרופא ויתלונן על סימפטומים של חרדה או דיכאון, בדרך כלל ייצא עם מרשם תרופתי והמלצה לטיפול CBT. אך לצערנו, התור לטיפול CBT ציבורי הוא ארוך מאוד ולמעשה אינו נגיש. מצד שני, באופן פרטי הטיפול מאוד יקר ורק אנשים מבוססים יכולים להרשות לעצמם את הטיפול. לרוב האוכלוסייה הטיפול אינו נגיש כלל והם נותרים עם טיפול תרופתי בלבד, שבמקרים רבים הוא ברירת מחדל ועדיף רק מחוסר טיפול בכלל. בנוסף, גם אם היינו רוצים לתת טיפול CBT לכל מי שסובל מחרדה או דיכאון, לא היינו מוצאים מספיק מטפלים מוסמכים. המציאות הזו עוררה בתחילת שנות ה2000 מטפלים ומתווי מדינות רפואית לחיפוש פתרון. מטרת הLI CBT היא להנגיש לכלל האוכלוסייה טיפול יעיל וממוקד בחרדות לכל סוגיהן, וכן בדיכאון קל עד בינוני, ובמחיר סביר שכל מי שנזקק יוכל להרשות לעצמו.